אודות הספרייה
ספריית גן לוינסקי היא מרכז קהילתי-חינוכי הפועל בשכונת נווה שאנן בתל אביב-יפו, אחת השכונות המוחלשות ביותר בישראל. בעשרים השנים האחרונות הפכה השכונה למרכז חייהן של קהילות מבקשי המקלט ומהגרי העבודה. שכונת נווה שאנן סובלת מזה שנים רבות מהזנחה מתמשכת מצד הרשויות – סחר בסמים, סחר בנשים, ורמות גבוהות של פשיעה ואלימות הן מנת חלקה של השכונה, הסובלת גם מהעדרם של מוסדות קהילתיים לחינוך, תרבות ואמנות. כיום אין בשכונה מתנ"ס, ספרייה ציבורית או מרכז קהילתי, ובוודאי שלא כזה המסוגל להתמודד עם המורכבות של הפסיפס האתני-תרבותי בשכונה.
אל מול מציאות זו הקימה עמותת ארטים את "ספריית גן לוינסקי", מרכז קהילתי, ששם לו למטרה לקדם את העיסוק בחינוך, תרבות ובאמנות בשכונה. הפרויקט שואב את השראתו מן התפיסה שחינוך, תרבות ואמנות הן זכויות בסיסיות של כל אדם באשר הוא אדם, חשובות לא פחות מצרכים גופניים - ולעיתים אף יותר.
הספרייה מחויבת לקידום זכויות האדם של הקהילות המגוונות המתגוררות בדרום תל אביב על ידי העצמה של יחידים וקבוצות, עידוד התארגנות קולקטיבית וסנגור על זכויותיהם. על מנת להשיג מטרה זו, אנו מפעילים תכניות חינוכיות ותוכניות העשרה מגוונות שמבקשות לצייד ילדים ומבוגרים בכלים וכישורים שיסייעו להם לשפר את חייהם, לפתח את יכולותיהם ולקדם שינוי חברתי.
מטרתם של כל הפרויקטים שמפעילה ספריית גן לוינסקי היא לקדם חברה הוגנת, שוויונית ושיתופית יותר למען מבקשי המקלט, מהגרי העבודה, תושבי ישראל ומשפחותיהם. הדבר נעשה באמצעות שלוש תכניות מרכזיות – מרכז קהילתי לילדים ונוער, מרכז קורסים והכשרות למבוגרים וקידום זכויות חינוכיות של ילדים.
1. מרכז חינוכי לילדים ונוער
מרכז הילדים משרת מעל 200 מילדי השכונה, ופועל לקדם באמצעות התכניות המוצעות במסגרתו את יכולותיהם הלימודיות והחברתיות. הזנחת הרשויות הביאה להתעצמותן של תופעות שוטטות של ילדים בשכונה, בה הם חשופים לאלימות, זנות ופשיעה. לאור זאת, מרכז הילדים מהווה הלכה למעשה בית עבור ילדים רבים, בו הם מקבלים אוזן קשבת ומענה לצורכיהם הרגשיים והחברתיים. המרכז-הקהילתי הפך במשך השנים למרכז חברתי משמעותי עבור ילדים רבים והוא מאפשר להם לשהות בסביבה בטוחה בה הם יכולים להתפתח, לשחק, ליצור וללמוד. בנוסף לכך, המרכז פועל להגדיל את ביטחונם של הילדים על ידי תמיכה בהוריהם בתהליך המימוש של זכויות ילדיהם, על ידי פעולות סנגור שמכוונות לרשויות הרווחה והחינוך. זהו אחד המרכזים היחידים בשכונה שמשרתים ילדי מהגרים ומבקשי מקלט.
2. מרכז חינוכי קהילתי למבוגרים (CEC)
המרכז החינוכי קהילתי מציע קורסי ערב לחברי קהילות מבקשי המקלט ומהגרי העבודה, לאור העדרן הכמעט מוחלט של מסגרות לימודיות עבורם. השיעורים הנלמדים במרכז החינוכי-קהילתי מכוונים להגדיל את הידע והכלים של מבקשי המקלט ומהגרי העבודה, באופן שיסייע להם למצות הזדמנויות בשוק העבודה, להרחיב את הבנתם את החברה הישראלית ולציידם בכלים לעמוד על זכויותיהם. בנוסף לכך, המרכז מהווה מרחב להעצמה קהילתית ומציע מסגרות לקידום מנהיגות מקומית. ייחודיותו של המרכז החינוכי-קהילתי טמונה בכך שהוא מנוהל על ידי קבוצת מנהיגות המורכבת מפעילים מקרב מבקשי המקלט ומהגרי העבודה. קבוצת המנהיגות, שהקימה את המרכז, מלווה ומנהלת את הפרויקט בעשור האחרון. היא מורכבת מפעילים ממדינות מוצא שונות – ליבריה, סודן, פיליפינים, אריתראה ועוד - שנושא החינוך קרוב ללבם והם בחרו לקדם אותו יחד בקרב קהילותיהם. חברי הקבוצה נפגשים אחת לשבוע, מרכזים ומלמדים קורסים שונים ומפיצים את התוכנית בקרב הקהילות שלהם. מודל העבודה במרכז החינוכי-קהילתי מתבסס על עשייה משותפת יחד עם הקהילה בהובלתה של קבוצת המנהיגות.
בכל שנה מעל ל-1500 תלמידים ותלמידות משתתפים במגוון רחב של תכניות הלימוד במרכז. הסילבוסים של הקורסים מפותחים על ידי צוות הארגון על מנת שיתאימו לצרכים של הקהילות. המורים והמורות במרכז מלמדים בו בהתנדבות על בסיס שבועי. כיום, רבים מהמורים במרכז הם חברי קהילות מבקשי המקלט ומהגרי העבודה, שהתחילו כתלמידים במרכז והתקדמו להוראה.
3. קידום זכויות חינוכיות של ילדים חסרי מעמד
חוק חינוך חובה בישראל חל על ילדים החל מגיל שלוש בלבד. עקב כך, התפתחו בקהילות המהגרים והפליטים מסגרות בלתי רשמיות לפעוטות. מסגרות פיראטיות אלו, המכונות גם "בייביסיטרים" או "מחסני הילדים", מופעלות על ידי נשים מקרב הקהילה אשר אינן בעלות הסמכה רשמית לטיפול בילדים ולניהול מסגרות חינוכיות, ומאופיינות בתנאים פיזיים קשים המעמידים אלפי תינוקות ופעוטות בסכנה.
עקב מצבם הקשה של רבים מהילדים, הם עולים לכיתה א' כשהם אינם מוכנים לכך, בפער גדול מילדים ישראלים בני גילם. קשייהם של הילדים, שמתחילים עוד בגיל הינקות עוברים עמם ממסגרות אלו לגני העירייה ואל בית הספר היסודי. כך משתמרים הפערים הגדולים בינם ובין בני גילם הישראלים. אף על פי שילדי מבקשי מקלט משולבים במערכת החינוך הישראלית כבר למעלה מעשור, ניכר שאין הלימה בין פרופיל הילדים, מאפייניהם וצורכיהם השונים לבין המשאבים והמענים הקיימים, וכי טרם גובשה תכנית פדגוגית ומערכתית לשילובם הראוי. יש צורך דחוף בהתייחסות מערכתית אשר תכלול חשיבה, תכנון וניסוח תכנית סדורה המותאמת לצורכיהם הייחודים של ילדי מבקשי מקלט.
אנו מפעילים שתי תכניות סנגור קהילתיות לקידום זכויות ילדים:
- פורום ההורים: פרויקט בגישה קהילתית-שיתופית שמערבת הורים מבקשי מקלט ומהגרי עבודה בקידום זכויותיהם של ילדיהם לחינוך. הפורום מקדם את הקמתם של ועדי הורים בבתי ספר ובגני ילדים, מספק מידע על זכויותיהם החינוכיות של הילדים, נותן ייעוץ משפטי להורים ומקדם הפצת מידע בנוגע לזכויות ילדים.
- קידום מדיניות: בעקבות עבודתנו עם פורום ההורים, נושאים עקרוניים קודמו על ידינו מול עיריית תל אביב, משרד החינוך ומשרד הרווחה. באמצעות כלים משפטיים אנו תוקפים סוגיות כמו הפרדה במערכת החינוך, גישה ליום לימודים ארוך, הפחתת כמות התלמידים בכל כיתה, הכנה טובה והכשרות ייעודיות יותר של הצוותים החינוכיים ועוד.
